בריכות שחיה ביתיות

אומנם בריכות שחייה ביתיות לא צריכות לעמוד בתקנים ובסטנדרטים של בריכות שחייה ציבוריות או טיפוליות, אך עם זאת, הן חייבות להיות נקיות ומתוחזקות בצורה נאותה על מנת להבטיח רחצה בטוחה.

קיימות כיום מערכות מאוד מתקדמות וטכנולוגיות נפלאות שמאפשרות לכל אחד לתחזק את הבריכה שלו בכוחות עצמו, ועל ידי מספר בדיקות ופעולות פשוטות מאוד, כל אחד יכול לשמור על בריכת השחייה הפרטית שלו בטוחה לרחצה ומהנה.

מהי הטמפרטורה המרבית בה המים בטוחים לרחצה?

בריכות שחייה ביתיות יכולות לשרת את בעליהן לאורך כל ימות השנה. על ידי משאבות חום ניתן להעלות את טמפרטורת המים ולטבול בשחייה לילית או בתרגול יומיומי גם בימות החורף הקרים. 

אם אתם מעוניינים לחמם את הבריכה הביתית שלכם, כדאי שתדעו, שהטמפרטורה המומלצת עבור בריכות שחייה נעה בין 34 ל- 36 מעלות צלסיוז, כאשר טמפרטורה שעולה על 38 מעלות צלזיוס עלולה לסכן אנשים מבוגרים, חלשים, בעלי מערכת חיסונית חלשה, כאלו שאיבדו את יכולת החישה שלהם או לסובלים מנוירופתיה.

פרט לכך, חשיפה ממושכת לטמפרטורות גבוהות ממריצה מאוד את הדם, ועלולה לסכן מתרחצים שסובלים מבעיות לב, מחלות ריאה וכדו'.

מצד שני, גם טמפרטורה נמוכה עלולה להחמיר בעיות בריאותיות שונות, בעיקר בקרב מי שסובלים ממחלת רנו, אקרוציאנוזיס וכדו.

מהי רמת החומציות שצריכה להיות במים?

רמת החומציות, או רמת ה- PH של המים מתייחסת לאיזון שבין החומצות וחומרים אלקלואידים שמצויים במי הבריכה. חשוב מאוד לשמור על רמת חומציות תקינה על מנת להימנע מסכנות בריאותיות ומפגעים שונים.

רמת החומציות הנכונה צריכה לנוע בין 7.2 ל- 7.8.

רמת חומציות נמוכה עלולה לגרום לגרד בעור, דרמטיטיס או לצריבה בעיניים ואף לפגוע בטיב הבריכה על ידי נזק קורוזיבי.

רמת חומציות גבוהה מפחיתה את האפקטיביות של פעולות החיטוי בבריכה, מה שעלול לגרום למי הבריכה להיות עכורים ואף לצבור אבנית.

אילו אמצעי חיטוי מומלצים עבור בריכות שחייה ביתיות?

חומר החיטוי המוכר והפופולרי ביותר עבור בריכות שחייה הוא הכלור, שנועד לחטא את המים ולמנוע גירויים בעור, זיהומי עור וכדו'. אולם, מכיוון שהכלור נוטה להיקשר לחומרים נוספים כמו זיעה, שתן וכדו' מומלץ להשתמש בחומרי טיהור אחרים.

מדידת כלור חופשי בבריכה ביתית צריכה להימדד לעיתים קרובות, ואומנה צריך לנוע בין 1.5 ל- 5 מיליגרם לכל ליטר מים.

על מנת לשמור על רמת חומציות תקינה, יש לבדוק את רמת האלקליות של המים, שמעניקה אינדיקציה על היכולת של המים להתנגד לשינויים שעלולים לקרות ברמת החומציות. רמת אלקליות תקינה צריכה לנוע בין 60 ל- 200 מיליגרם לכל ליטר מים.

חומציות תקינה תלויה גם ברמת הסידן המצויה במים. רמת סידן תקינה צריכה לנוע בין 50 ל- 400 מיליגרם לכל ליטר של מים. תוצאה נמוכה מכך מעידה על הצטברות קורוזיבית, ואילו תוצאה גבוהה מזו מעידה על הימצאותה של אבנית במים, שעלולה גם לסתום את המסננים בבריכה.

מים מאוזנים הם בעלי רמות תקינות של חומציות, אלקליות, סידן וטמפרטורה.

כיצד ניתן להימנע מזיהומים מיקרוביולוגיים במים?

הימצאותם של חיידקים ומזהמים נוספים במי הבריכה עלולים לגרום לנזק בקרב המתרחצים, ולכ מומלץ לערוך בדיקה מיקרו ביולוגית קבועה פעמיים בשבוע ולבחון הימצאותם או היעדרותם של E.Coli, פסאודומונס, קוליפורמים ועוד.

באילו מקרים נוספים מומלץ לערוך בדיקות מיקרוביולוגיות במים?

• בעת חידוש השימוש בבריכה לאחר תקופה שהיא לא היתה בשימוש, כמו בטבילת האביב הראשונה לאחר עונת החורף.
• כשיש חשד לקיומו של זיהום אפשרי
• בכל מקרה בו קיים חשש לאי סדירות באחת ממערכות התחזוקה והטיפול של מי הבריכה
• בעת בדיקת שינויים שנעשו בפעולות התחזוקה או בחומרי התחזוקה של הבריכה

דוגמאות לחוסרי איזון במים ואופן הטיפול בהם

• רמת חומציות גבוהה מידי- עלולה להיווצר כתוצאה ממים אלקליים או ממים קשים מדי. אחת הסיבות לכך עלולה להיות שימוש במחטא אלקלי. על מנת לפתור את הבעיה מומלץ לשקול את השימוש במחטא חומצי.
• רמת חומציות נמוכה מידי- עלולה להיווצר כתוצאה ממים חומציים מדי. אחת הסיבות לכך עלולה להיות שימוש במחטא חומצי. על מנת לפתור את הבעיה מומלץ לשקול את השימוש במחטא אלקלי.
• חוסר יציבות ברמת החומציות - עלולה להיווצר כתוצאה מעומס של חומר אלקלי במים. על מנת לפתור את הבעיה מומלץ להפחית את כמות החומר האלקלי.
• קושי לשנות את רמת החומציות - עלולה להיווצר כתוצאה מטיפול לקוי במים. על מנת לפתור את הבעיה מומלץ להוסיף עוד חומר אלקלי.
• מים עכורים חלביים – מאפיינים פחות בריכות שחייה ביתיות, כשהם נגרמים כתוצאה מעומס גבוה של מתרחצים, אולם עלולים להיגרם גם עקב רמת סינון לא טובה מספיק. על מנת לפתור את הבעיה מומלץ להפחית את עומס המתרחצים בבריכה ובמקביל לבדוק את המסנן של הבריכה ואת קצב הזרימה של המים.
• מים עכורים שקופים –עלולים להיגרם עקב הימצאות מלחים במים, בועות אוויר או חומר מקריש. על מנת לפתור את הבעיה מומלץ לבחון את איזון המים, לבדוק את מינון החומר המקריש ואת רמת שחרור האוויר באמצעות המסננים של הבריכה.
• מים עם טעם וריח לא טובים/ גירוי בעיניים- עלולים להיגרם עקב הימצאות טריכלוראמינים בכמות גבוהה או רמת חומציות לא נכונה. על מנת לפתור את הבעיה מומלץ לשנות את מינון הכלור במים ולהעלותו, לשמור על כלור חופשי, להחליף חלק מהמים ולאזן את רמת החומציות שלהם.

אילו פעולות תחזוקה מומלץ לבצע סביב הבריכה?

בריכה לגינה צריכה להיות נקייה, וכשהיא ממוקמת בחלל חוץ לא מקורה היא נוטה לצבור פסולת גם מהסביבה. פרט לשימוש בתמיסת כלור (200 מיליגרם לכל ליטר של כלור חופשי) ודילול נאות עם טבליות כלור, מומלץ לשמור על סביבה נקייה סביב הבריכה ולכסות אותה כשהיא לא בשימוש.

סיכום הפעולות שישמרו על אריכות ימיה של בריכת השחייה הביתית שלכם

שמירה על בריכה נקייה ומאוזנת גם תבטיח לכם הנאה מרבית מבריכת שחייה ביתי וגם תשמור עליכם בריאים ובטוחים. על מנת לאפשר זאת יש לקבוע שיגרת תחזוקה ולהיצמד לה. להלן ההמלצות שלנו בקצרה:

• היפטרו מפסולת בבריכה ובסביבתה. אם יש סביבה עצים משירים ושיחים, מומלץ להחליפם או לפחות לקצוץ אותם מעט.
• הגדירו את המשאבה של הבריכה- כווננו את אריחי הסילון כלפי מטה
• התאימו כימיקלים ודאגו לשמירה על רמת חומציות תקינה.
• שטפו ונקו את המסננים ואת המשאבה
• הוסיפו כלור למערכת

לסיכום,

לא כל בריכה צריכה לעמוד בתקני משרד הבריאות, אך גם בריכת שחייה לחצר הבית צריכה להיות מתוחזקת בצורה נאותה ולהבטיח שימוש בטוח. 

להבדיל ממה שנהוג לחשוב, תחזוקה של בריכת שחייה ביתית לא מסובכת כלל, ומעט ידע עשוי לעזור לכם להבין טוב יותר מה הבריכה שלכם צריכה כדי להאריך ימים.

על ידי שמירה על פעולות תחזוקה קבועות תצליחו גם לשמור על איכות הבריכה וגם לשמור על בריאותכם.